אגרות חוב (להלן אג"ח) או מלוות הינם מושגים דומים
המתייחסים לסוג מסויים של ניירות ערך אשר מונפקים ע"י ממשלת ישראל או ע"י
חברות כלכליות שונות (אג"ח קונצרניות). אלה אינם אלא מסמך המפרט את תנאי
ההלוואה אותה מעמידים גורמים אלו.
הנפקת אג"ח מתאפיינת ע"י מערכת תנאים המגדירים את ההלוואה לפרטיה: אופן ההחזר
ומועדו, שיעור הריבית, מערכת בטחונות וכו'. כל פרטי ותנאי האג"ח מתפרסמים
בתשקיף והם מחייבים את הלווה ביחסיו עם רוכשי האג"ח שהם בעצם המלווים. (הנפקה
של אג"ח ממשלתי פטורה מתשקיף).
החזר הקרן, הריבית והפרשי ההצמדה מובטחים ע"י שעבוד נכסי החברה המנפיקה. אי
עמידה בהתחייבויות אלה יכולה לשמש עילה למימוש השעבודים ופרוק החברה. החזר
החוב מובטח לבעלי האג"ח גם בעת פרוק החברה, בהתאם לטיב הבטחונות, אף קודם
לנושים אחרים של החברה ולבעלי המניות שלה.
החזר החוב ותשלום הריבית קבוע מראש ואינו תלוי כלל ברווחיותה של החברה. כך,
למחזיקים באג"ח אין זכות לתשלומים מוגדלים (דבידנד - חלוקת רווחים) במקרה של
הצלחת החברה. עם זאת, הם מוגנים במקרה של כשלונה. למחזיק באג"ח אין זכות הצבעה וניהול.
בשוק ההון הישראלי קיים מגוון רחב של אג"ח ומלוות הנבדלים זה מזה במאפייניהם
כגון סוג הצמדה, שיעור ריבית, מוגבלות המס, סוג המנפיק וכו'.
אנו נסקור בפרק זה את הסוגים הנפוצים של האג"ח ונעמוד על המאפיין כל סוג
וסוג.
ותחילה הנה כמה מושגים בתחום האג"חים:
מלווה מועדף -Preferred Loan - רוב אגרות החוב הנסחרות בבורסה בתל אביב הינן
מלוות מועדפים. מלווה מועדף, עפ"י פקודת מס הכנסה: "מלוות או פקדונות כספיים
על פי תוכניות חסכון מאושרות שהריבית עליהם פטורה ממס, כולו או מקצתו - על פי
כל דין, זולת אם נאמר אחרת באותו דין, וכן תעודות השתתפות בהם".
משתמע מכך שמלווה מועדף הינו, עבור לקוח רגיל, נייר ערך אשר המס המשולם בגינו
הוא מוגבל וסופי ופטור ממס רווחי הון.
הנפקה -Issue - הוצאת אגרות חוב לציבור, כתיבת תנאיהן ופרסומם בתשקיף. מכירת
האג"ח לציבור המשקיעים נעשית ע"י חתם, שהוא בד"כ אחד הבנקים המסחריים או גורם
פיננסי מרכזי אחר.
פדיון -Redemption - החזר תמורת קרן ההשקעה באג"ח (ההלוואה) למחזיקים לפי
התנאים שנקבעו בתשקיף. הפדיון יכול להיות חד פעמי או בחלקים, הכול כפי הרשום
במערכת תנאי ההנפקה של האג"ח.
הצמדה -Linkage - בתנאי שוק ההון הישראלי, נהוג להצמיד את קרן האג"ח
והתקבולים הנובעים ממנה לגורם כלשהו. למשל, מדד המחירים לצרכן, מטבע חוץ
(דולר, מרק גרמני וכו'), מחיר הזהב, מדד מחירי הבניה וכו'. מדד המחירים לצרכן
הוא מדד המשקף את השינויים החודשיים היחסיים במחירים של מצרכים ושירותים
מסויימים - "סל" - אשר צורכת משפחה ממוצעת ואשר מפרנסה שכיר. ה"סל" נקבע
מדגמית ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בקביעת ההצמדה מתייחסים למעשה למספר אלמנטים:
א. המדד אליו צמודה האג"ח (סוג ההצמדה).
ב. מדד הבסיס (כשההצמדה למדד) או שער הבסיס (כשההצמדה למט"ח) הקובעים לצורך
חישוב תחילת ההצמדה.
ג. צמידות הקרן או הקרן + הריבית.
ד. שיעור ההצמדה - האם ההצמדה מלאה (100%) או ההצמדה חלקית. כיום נפוצה בעיקר
ההצמדה המלאה אך קיימות גם אג"ח בהן ההצמדה הינה חלקית.
ריבית ((Interest - אחוז מהערך המתואם של האג"ח המחושב ו/או משולם למחזיק
האגרת מדי תקופת זמן, בד"כ פעם או פעמיים בשנה. תתכנה גם וריאציות אחרות. כך
או כך, בעת קביעת שיעור הריבית הכוונה היא לריבית בחישוב שנתי.
ריבית צבורה ((Accrued Interest - ריבית אשר הצטברה על אגרת החוב, לפי תנאיה,
עד לתאריך קנייתה ועדיין לא הגיע מועד תשלומה.
תקופה לפדיון ((Period To Maturity - התקופה אשר נותרה עד לפדיון אגרת החוב.
תקופה זו נקובה בד"כ בשנים.
אורך התקופה שנותרה עד לפדיון אגרת החוב יוצר מושגים הרווחים בקרב העוסקים
בתחום ניירות הערך: "אגרת חוב קצרה", "אגרת חוב בינונית", "אגרת חוב ארוכה".
ישנן אגרות חוב אשר פדיונן הוא בשיעורים ("פדיונות חלקיים") ולא בסכום אחד
במועד אחד. באג"ח אלה, אורך התקופה לפדיון נקבע עפ"י ממוצע הפדיונות החלקיים.
תקופה זו נקראת תקופה ממוצעת לפדיון.
ערך מתואם (פארי) ( (Adjusted Value- זהו שערוך שוויה התיאורטי של האג"ח
בתאריך נתון, בהנחה תיאורטית שהיא יוצאת לפדיון בתאריך זה. הערך המתואם כולל
הצטברויות באג"ח, יחסית לתקופה, הנובעות מהפרשי הצמדה מתאריך ההנפקה ומריבית
צבורה מיום התשלום האחרון ועד ליום החישוב. השער המתואם הוא הערך המתואם
מבוטא באחוזים.
שער הבורסה אינו חייב להיות שווה לשער המתואם. אם שער הבורסה נמוך יותר מהשער
המתואם אזי האגרת נסחרת בנכיון או בדיסאג'יו. אם שער הבורסה גבוה מהשער
המתואם אזי האגרת נסחרת בפרמיה או באג'יו.
מדד חזוי ((Expected Index - הינו המדד הצפוי (עפ"י הערכות) לחודש שבין המדד
האחרון שפורסם ועד לפרסום המדד החדש. מדד זה משמש אותנו לתיקון הערך המתואם
עבור התקופה שבין היום בו פורסם המדד האחרון ועד ליום החישוב.
תשואה ((Yield ,Return - התשואה מבטאת באחוז שנתי את מכלול התקבולים למחזיק
האג"ח, שמקורם יכול להיות מריבית ומהפרשי הצמדה (או הפרשי שער) הנוצרים בין
מחיר הרכישה למחיר המכירה או הפדיון. מובן מאליו שתשואה יכולה לבטא גם הפסד
במידה והינה שלילית. חשיבות התשואה בכך שהיא מאפשרת למצוא מכנה משותף מתמטי
למדידת כדאיות ההשקעה באג"ח שמאפייניהם שונים.
להלן חמישה מונחים המבטאים תשואות בצורות שונות:
תשואה לפדיון ((Yield To Maturity - תשואה זו מבטאת באחוז שנתי את הרווח או
ההפסד הנומינלי הצפוי לרוכש אג"ח בשער נתון, בהנחה שיחזיק בה עד לפדיון.
חישוב התשואה לפדיון מבוסס על הנוסחה המוצאת את שיעור ההיוון אשר בו ישתווה
שער האג"ח לערך הנוכחי של התקבולים שיתקבלו בגין האג"ח בעתיד. שיעור היוון זה
הוא - "שיעור תשואה פנימי".
התשואה לפדיון מבוטאת כ"תשואה נטו לפדיון" כאשר היא מחושבת בגין תקבולים
עתידיים אשר מנוכה מהם מס הכנסה; "תשואה ברוטו לפדיון", כאשר היא מחושבת בגין
התקבולים עתידיים לפני ניכוי מס הכנסה; "תשואה ברוטו יחסי לפדיון", כאשר היא
מחושבת בגין תקבולים עתידיים לפני ניכוי מס הכנסה אולם הריבית הצבורה חייבת
במס.
תשואה ריאלית לפדיון ((Real Yield To Maturity - זוהי התשואה לפדיון בניכוי
הפרשי הצמדה או הפרשי שער מיום הרכישה עד מועד הפדיון הסופי. למשל, כשאנו
אומרים שאג"ח מסויימת נסחרת בתשואה ריאלית של 2%, הכוונה היא שהאגרת נושאת
מדי שנה רווחים בגובה של 2% צמודים, בנוסף להפרשי ההצמדה של הקרן.
תשואה שוטפת ((Current Yield - הרווח הנובע מהכנסה מריבית או מדבידנד,
ומתקבלים בגין נייר ערך. רווח זה מחושב באחוזים לשנה. שיעור זה איננו כולל את
הרווח/הפסד הנובע מפדיון נייר הערך.
תשואה שוטפת המחושבת לפני ניכוי מס הכנסה מהריבית או מהדיבידנד היא "תשואה
שוטפת ברוטו", תשואה שוטפת המחושבת לאחר ניכוי זה, היא "תשואה שוטפת נטו".
תשואה כוללת ((Total Return - הרווח באחוזים שנוצר בפועל, על רקע תקבולים
מריבית, הפרשי מחירים והפרשי הצמדה או הפרשי שער, במשך התקופה.
תשואה כוללת שנתית ((Total Annual Return - זוהי תשואה כוללת על בסיס שנתי.
חישוב התשואה מתקבל על ידי חלוקת התשואה הכוללת למספר שנות ההשקעה.
