שוק מטבע-חוץ הולך וגדל בחשיבותו בד בבד עם הגידול בסחר ובמערכת התשלומים הבינלאומיים. להלן סקירה קצרה על השוק, הגורמים והמשתתפים, סוגי העיסקות והסיכונים הכרוכים בהן, הדיון הניתן בהמשך מתייחס למערכת השוק הכללית, ואינו מיוחד לישראל. אך יש לזכור, שהפעולות בישראל נעשות בקשר עם אותה המערכת. הדיון אינו כולל תאור של התפקידים והפעולות של הבנקים המרכזיים בשוק.

השוק ודרך פעולתו
ניתן להביט על שערי החליפין באופנים שונים. התייר מודע לקיומם של השערים כאשר הוא ממיר את כספו במטבע-חוץ, אולם עיסקות תיירים מבוצעות לרוב בסכומים קטנים. לעומת זאת, המרות המתבצעות בסכומים גדולים הן אלו הנובעות מפעולות הסחר וההשקעות הבינלאומיות.
בין המשתתפים בפעילות השוק נמצאים יבואנים ויצואנים, חברות בינלאומיות, מוסדות פיננסיים ובנקים מרכזיים. מאחר שמטבע-חוץ הוא חלק אינטגרלי ממערכת התשלומים הבינלאומית, רוב החברות והמשקיעים הפרטיים משתמשים בשירותיהם של הבנקים המסחריים לביצוע הפעולות. הבנקים על כן ממלאים תפקיד מרכזי בשוק המטבע הבינלאומי בנכונותם לסחור במטבעות בכל עת עבור משקיעים, עבור קורספונדנטים בחו"ל ועבור עצמם. נכונות הבנקים לפעול בכל תנאי שוק ובכל עת מקנה להם מעמד של גורמים קבועים ומייצבים ((Market Makers.
פעילויות אלו עומדות במרכזם של ההסדרים הבין-בנקאיים ((Interbank Market, באמצעותם ממתנים המוסדות הפיננסיים את התנודות במגמות ההיצע והביקוש הנוצרים מידי פעם במטבעות השונים, ואשר דרכם גם נקבעים שערי החליפין. מאחר והמסחר במטבעות נערך 24 שעות ביממה מסביב לכדור הארץ, נתונים השערים לשינויים מתמידים.
עד שנת 1971 היו שערי החליפין של המטבעות קבועים. ב1971- בעת חתימת ההסכם הסמיטסוניאני, התקבל לראשונה, על מרבית המדינות המתועשות, הסדר של שערים ניידים אם כי מבוקרים. במסגרת זו פועלים הבנקים המסחריים באחת משתי דרכים: עיסקאות ישירות בין קונים ומוכרים או בעזרת מתווכים, המרכזים ומתאמים את הוראות הקניה והמכירה של הבנקים במטבעות השונים.
ראוי לציין, שבישראל קיים שער יציג הנקבע על-ידי בנק ישראל. שער זה הינו גורם מנחה לכל הפעילויות במטבע-חוץ, אם כי אינו רשמי.

סוגי עיסקאות
בעיסקה במטבע-חוץ, מתחייב כל צד לשלם לזולתו סכום מסויים של מטבע בתאריך אשר נקבע מראש. העיסקה היותר שכיחה היא זו המתבצעת למסירה מיידית ((Spot. עיסקה מסוג אחר היא זו המתבצעת כעיסקה עתידית (פורוורד - (Forward. לעיתים תכופות נתונים הבנקים לסיכון יתר, כשהם פועלים בשוק המטבע באופן חד-צדדי בעיסקות מיידיות או עתידיות.
כנגד זאת, פותחה עיסקה מסוג אחר, שהיא בגדר חליפין ((Swap Transaction. עיסקת "החליפין" היא מכירה וקניה סימולטנית של כמות מטבע מסויימת, כאשר המכירה והקניה מתבצעות עבור מועדי פדיון שונים. המאפיין העיקרי של סוג עיסקה זה, הוא היותה בין שני גורמים בלבד.
לדוגמא, כאשר הבנק מתחייב לשלם וכן לקבל אותו סכום של מטבע-חוץ לפי שערים שמחיריהם נקבעו מראש. לפיכך, להבדיל מעיסקה מיידית או עתידית, שהיא מכירה או קניה חד-צדדיים, אין למשתתף בעיסקת חליפין סיכון של שינוי בשער. זאת מאחר והתחייב לשלם ולקבל את אותה הכמות של מטבע-חוץ. באופן מעשי מאפשרת ה"החלפה" לכל צד את השימוש בסכום מסויים של מטבע אחד, כנגד מטבע אחר, לפרק זמן מוגבל.
הבנקים לרוב נוקבים בשני מחירים למטבע, האחד קניה והשני מכירה. המחיר הנמוך הוא מחיר הקניה, אשר לפיו עומד הבנק מוכן ומזומן לקנות את המטבע. מחיר המכירה, שהוא הגבוה יותר, משקף בין השאר הערכת סיכון של הבנק לגבי ביצוע העיסקה במועד המסויים וחשיפתו לתנודות נגדיות בשערי החליפין של אותו מטבע. אי לכך ככל שיגדל הסיכון, יגדל הפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה.

פיקדונות והלוואות בשוק הכספים הבינלאומי
הבנקים הפעילים בשוק הכספים הבינלאומי נוהגים להשתמש בכספים, שהם מגייסים במסגרת שוק זה, בשתי צורות עיקריות:
א. הלוואות ללקוחות שהינם לווים פרטיים, חברות ומוסדות פיננסיים לא בנקאיים.
ב. הפקדה בבנק אחר, שאף הוא פועל בשוק הכספים הבינלאומי. באופן זה, עשויים פיקדונות בשוק זה לעבור מספר עסקות בין-בנקאיות של הפקדות בבנקים לפני שנמצא להם שימוש בנקאי בצורת הלוואה.
קיימים מספר מאפיינים המיוחדים לעסקות בין-בנקאיות אלה:
א. גודל הסכום: עסקות בין-בנקאיות נעשות בדרך-כלל בסכומים גדולים מאוד.
ב. מהירות: עיסקה בין-בנקאית מתבצעת בדרך-כלל במהירות רבה, תוך שימוש יעיל באמצעי קומוניקציה מתקדמים.
ג. אמון: מהירות העיסקה אפשרית, הודות לאמון ההדדי בין הבנקים, המאפשר להם לסמוך על "מילתו" של הDealer- של הבנק, העומד בעבר השני של העיסקה, בלי להיזקק לבטחונות ולניירת מסובכת (חוזים, ערבויות וכו') בו במקום. עם זאת, כל עיסקה המתבצעת מאושרת ע"י פקס במועד מאוחר יותר לשם ניהול העיסקה. שער הריבית לעיסקות בין בנקאיות מחולק ל:
א. Bid: שיעור הריבית הבין-בנקאית הנקבע על פיקדונות (הפקדת כספים).
ב. Offered: שיעור הריבית הבין-בנקאית, הנקבע על הלוואות (גיוס כספים). יש לציין, כי המרווח בין הOffred- הינו מצומצם מאוד, זאת עקב התחרות והשכלול הקיימים בשוק היורו. שערי הBid- והOffered- שונים לתקופות שונות ולסוגי המטבעות השונים הנסחרים בשוק היורו.
ג. Libor: הממוצע של שיעורי הOffered- המתפרסם ע"י בנק כלשהו בשעה 11.00 בבוקר לפי שעון לונדון.