לאחר שמשקיע פוטנציאלי בדק את החברה מבחינה כלכלית והחליט להשקיע במניותיה, עליו לשים לב לגורמים הבאים בבואו לשקול האם להשקיע בחברה באמצעות רכישת מניותיה ישירות, או ע"י רכישת אופציות למניות החברה.
1) שער המניה בבורסה.
2) שער האופציה בבורסה.
3) תוספת המימוש הנוכחית (בתוספת הפרשי הצמדה וכו').
4) הזמן שנותר עד פקיעת האופציה.
5) שיעורי ריבית נוכחיים וצפי לשיעורי ריבית עתידיים.
6) שיעור הגידול הצפוי בשער המניה.
ארבעת הגורמים הראשונים הינם אוביקטיביים ונקבעים בשוק ובעת ההנפקה בתשקיף.
לעומת זאת, שני האחרונים הינם סוביקטיביים ונתונים לשיקול דעתו של כל משקיע וניתוחים כלכליים לשנים הבאות הניתנים ע"י מומחים.

מנוף האופציה
מנוף האופציה זהו היחס בין שווי המניות המתקבלות ממימוש האופציה, לבין מחיר האופציה.
המשמעות המילולית היא: תמורת סכום כסף נתון, על איזו כמות מניות יכול המשקיע לשלוט. דהיינו, אם תמורת סכום כסף ניתן לרכוש כמות מניות מסוימת, אזי אם נרכוש אופציות בסכום כסף זה (ולא מניות), נוכל לשלוט על אותה כמות מניות כפול המנוף.
הבורסה קובעת את התנודה היומית המותרת בשערי האופציות בהתאם לגודל המנוף. כידוע, גבול התנודה היומית המותרת במניות הוא 10% +/-, ולכן גבול התנודה היומית המותרת באופציה הוא המנוף כפול 10% +/-.
לדוגמא: נתון מנוף לאופציה בגודל 1.83. אזי גבול התנודה היומית באופציה זו הינו 18.3% +/-.
מעצם הגדרת המנוף נוכל להסיק שככל שהמנוף גדול יותר, אזי הסיכון והסיכוי שברכישת האופציה גדולים יותר, כיוון שהתנודתיות בשערה גבוהה יותר.

שווי אופציה למימוש מיידי
מטרת חישוב זה היא בדיקת השווי הכספי שיתקבל מרכישת אופציה ומימושה למניה, בניכוי מחיר המניה בבורסה. אם גורם זה הוא חיובי, אזי לא כדאי לרכוש האופציה ולממשה מיידית למניות. אולם, אם גורם זה הינו שלילי, כדאי לרכוש האופציה ולממשה למניות כי אז המשקיע רוכש את המניה דרך האופציה במחיר זול יותר מאשר אילו רכש את המניה ישירות בבורסה.
שווי אופציה למימוש מיידי שווה לשווי המניות המתקבלות ממימוש האופציה פחות תוספת מימוש מעודכנת ועוד מחיר האופציה.
בדרך כלל שווי האופציה למימוש מיידי הוא חיובי. דהיינו, המימוש המיידי איננו כדאי. כך גם צריך להיות כיוון שאחרת ניתן היה לבצע ארביטרז' ע"י רכישת האופציות, מימושן למניות ומכירתן לאלתר, ובכך להרויח כסף בשיעור אינסופי. בשוק משוכלל דבר זה לא יתכן, כיוון שכאשר משקיעים יזהו אפשרות כזו (ליצירת ארביטרז' ע"י האופציות), הם יזרימו ביקושים לאופציות ויבקשו לממשן ולמכור את המניות. כתוצאה מביקושים לאופציות, שערן של אלה ירד עד לאותה רמה בה לא היה כדאי המימוש המיידי. כלומר, אנו מניחים כי בשוק משוכלל לא יתכן מצב של ארביטרז' לאורך זמן, ולכן שווי האופציה למימוש מיידי אמור להיות חיובי.

פרמיה למימוש מיידי
זהו היחס בין רכישת המניה ע"י רכישת אופציה ומימושה, לבין שווי המניות המתקבלות במימוש, בבורסה.
משמעות הפרמיה למימוש מיידי היא, בכמה אחוזים יקרה או זולה יותר רכישת המניה דרך האופציה, לעומת רכישת המניה ישירות בבורסה. ככל שהפרמיה למימוש מיידי גבוהה יותר, כדאיות רכישת המניה דרך האופציה, קטנה יותר. הפרמיה למימוש מיידי אמורה להיות חיובית וזאת בגלל השוק המשוכלל כפי שהוסבר לעיל.

פרמיה למימוש סופי
כפי שהזכרנו לעיל, בד"כ הפרמיה למימוש מיידי הינה חיובית. כלי עזר נוסף המסייע לנו בקבלת החלטה לגבי כדאיות רכישת המניה דרך האופציה, הוא ה"פרמיה למימוש סופי". פרמיה זו מוגדרת כיחס בין רכישת האופציה ומימושה במועד האחרון הניתן למימוש, לבין רכישת המניות המתקבלות במימוש, ישירות בבורסה. למעשה, משתמשים בכל הגורמים שבהם משתמשים לחישוב הפרמיה למימוש מיידי, אלא שבמקרה של חישוב הפרמיה למימוש סופי אנו מהוונים את תוספת המימוש המעודכנת.
לכל סוג של אופציה ישנו מקדם היוון שבו אנו משתמשים להיוון תוספת המימוש. הבורסה מעדכנת לפרקים את שיעור מקדם ההיוון לשלושה סוגי הצמדה: מדד, מט"ח ולא צמוד, וזאת בהתאם למחיר ההון השורר במשק באותה עת.

תשואת איזון
זוהי התשואה הכוללת (ב%-), אשר תביא לכך שהסכום הנחסך בעת רכישת האופציה (שווי המניות המתקבלות ממימוש האופציה פחות מחיר האופציה), יגדל לגובה תוספת המימוש, עד למועד המימוש האחרון.
תשואת האיזון השנתית תהיה שורש מספר השנים של תשואת האיזון הכוללת.
כאשר המשקיע צופה שההשקעה בה יושקע הסכום הנחסך, תניב תשואה שעולה על תשואת האיזון, אזי יעדיף להשקיע במניה דרך האופציה (השקעה עקיפה במניה). אולם, כאשר המשקיע צופה שהשקעת הסכום הנחסך בהשקעה אלטרנטיבית לא תניב תשואה העולה על תשואת האיזון, אזי יעדיף להשקיע ישירות במניה ולא דרך האופציה.

דו"ח אופציות בעיתון הבורסה
הבורסה מפרסמת מדי יום דו"ח ובו נתוני מידע ונתונים מחושבים על כל האופציות הנסחרות בה. את נתוני המידע שואבת הבורסה מתשקיף ההנפקה של האופציה ומעדכנת אותם בכל יום לפי האמור בתשקיף. כמו כן, נתונים שער האופציה ושער מניות המימוש נכון ליום המסחר האחרון. בנוסף לכך, הבורסה מחשבת 3 נתונים: מנוף האופציה, פרמיה למימוש מידי, תשואת איזון. נתונים אלה הוסברו קודם לכן, במסגרת הפרמטרים לבחינת כדאיות ההשקעה באופציה.
הדו"ח בנוי בפשטות וניתן להיעזר בו בכל מקרה בו מבקשים להשקיע בני"ע בהם קיימות אופציות.

התאמות שער ויחס המימוש של האופציה
המשקיע באופציות זכאי לכל ההטבות (פרט לדבידנדים במזומן) המשתלמות עד למועד המימוש, בגין מניות המימוש. הדבר מתבטא בהתאמת תנאי האופציות בכל עת שמחולקות זכויות ו/או מניות הטבה לבעלי המניות.
במקרה של חלוקת מניות הטבה, ההתאמה נעשית ע"י הגדלה מקבילה של מספר המניות המתקבלות בעת מימוש האופציה כלומר, שינוי יחס המימוש. מחיר האופציה לא משתנה!

סיכום
משקיע המחליט להשקיע בחברה מסוימת (לאחר שבדק את כדאיות ההשקעה מבחינה כלכלית), צריך לשקול ולתת את דעתו לנתונים הבאים בעת בחינת צורת ההשקעה בחברה: האם ישירות במניותיה, או בעקיפין ע"י רכישת אופציות.
1) מנוף האופציה
ככל שהמנוף גבוה יותר, ההשקעה באופציה הינה בעלת סיכון וסיכוי גדולים יותר.
2. פרמיה למימוש מיידי וסופי
ככל שפרמיה זו קטנה יותר, ההשקעה בחברה דרך האופציה כדאית יותר.
3. תשואת האיזון
ככל שתשואת האיזון נמוכה יותר, ההשקעה דרך האופציה כדאית יותר.
4) הזמן למימוש סופי
ככל שהזמן למימוש סופי ארוך יותר, ההשקעה דרך האופציה, מסוכנת פחות. זאת משתי סיבות: האחת - ככל שהזמן ארוך יותר, תוספת המימוש המהוונת קטנה יותר. השניה - ככל שהזמן ממושך יותר, הסיכוי לצמיחת החברה גדול יותר.