החלוקה "הקלאסית" של תיק ההשקעות מתייחסת לארבעה מרכיבים שרצוי שיהיו כלולים בכל תיק השקעות: מניות, אג"ח צמודי מדד, מט"ח ו/או צמודי מט"ח, פיקדונות שיקליים. מידת היחסיות של כל מרכיב היא שתקבע את "אופי" התיק. אם אנו שואפים לרווחים גבוהים גם במחיר סיכון גבוה יותר, נבנה את התיק כך שמרכיב המניות שבו יהיה גבוה יותר. לעומת זאת אם אנו שואפים לתיק "סולידי", דהיינו אנו מעדיפים סיכון נמוך גם במחיר תשואה נמוכה יותר, נבנה את התיק כך שהמרכיבים הדומיננטיים בו יהיו פקדונות שיקליים או אג"חים או שילוב של שניהם, ופחות מניות.
במקביל להחלטה לגבי הפרופורציות המועדפות עלינו כדאי לקחת בחשבון גם את הנקודות הבאות:
א. לצד קביעת אחוז כל מרכיב, יש להתייחס גם למרכיבי משנה. באג"ח צמודי מדד: לפרופורציה מתאימה בין קצרים לארוכים או בין אג"ח ממשלתיות לבין אג"ח של חברות (קונצרניות). בצמודי מט"ח: בין סוגי מטבעות. במניות: בין רמות איכות, לרמות סחירות, סקטורי פעילות (ביטוח, נדל"ן, טקסטיל) או זירות מסחר (משתנים, כר"מ, מקבילה).
ב. על המשקיע לברר לעצמו מראש עד כמה הוא מעונין לשלוט במרכיבים השונים באופן נפרד. למה הכוונה? בעיקר לאלו המשקיעים באמצעות קרנות נאמנות: ניתן ליצור הרכב מעורב ע"י השקעה בקרן מעורבת שתציע, נניח, יחס של 40% צמודי מדד, 30% צמודי מט"ח, 15% מניות, 15% נזילות, או ניתן להשקיע בארבע קרנות מתמחות שתיצורנה אותו יחס. ובמקרה זה, ניתן לשלוט אח"כ בכל מרכיב בנפרד, ולהגדיל או להקטין אותו ע"י החלפת הקרן המתאימה. במקרה הראשון, כל פעולה תשפיע בו-זמנית על כל המרכיבים גם יחד.
ג. יש הרבה השקעות שקשה לסווגן חד-משמעית בתחום מרכיב אחד, למשל: אג"ח להמרה - האם לראותן כאג"ח מדדיות או כמניות? או: מניות ישראליות בחו"ל - האם לראותן כחלק ממרכיב המט"ח או המניות? לפעמים, יש בני"ע זה או אחר הטיה פרקטית ברורה מאוד לאחד משני המסלולים האפשריים (למשל באג"ח להמרה). אחרת מדובר בטעמיו וגישתו העקרונית של בונה התיק, כאשר בכל מקרה כדאי להיות מודעים לדו-ערכיות של המרכיב. נשים לב לכך שברוב המקרים יש לדו-ערכיות זו יתרון: מניה בחו"ל, שיש לה גם תשואה הנובעת משער המטבע. מצד שני, כשמצטמצמים לתחום האפיק הספציפי יש לזכור שלא פעם תשואת המסלול המדדי של אג"ח להמרה נחותה משהו מהממוצע הרווח, וכך גם אולי תשואת מסלול מט"חי כזה או אחר בתכנית חסכון המציעה ברירה בין שני מטבעות ("הטוב מביניהם").
ד. לא חייבים להיות "נעולים" על פרופורציות קבועות, רצוי שמבנה התיק יהיה נתון לבקרה בלתי פוסקת ושנהיה פתוחים לשנות את הפרופורציות על פי הנסיבות המשתנות בשוק ההון. לפעמים, 30% מניות הן פרופורציה סבירה מאוד עבור מי שמבקש רמת סיכון בינונית, אך לאחר חודש, עקב עליות חדות בשוק, היא כבר הופכת למופרזת ומסוכנת. כך, לגבי מרכיב שקלים לפני ואחרי שינוי צפוי בריבית הפריים, וכן הלאה.

שיקולי השקעה במט"ח, בצמודי מדד ובפקדונות שיקליים
שיקולי השקעה במט"ח
א. בעית ההשקעה הראשית במט"ח היא באיזו מטבע לבחור. הפער במצבים מסוימים, יכול להגיע בכמה חודשים לעשרות אחוזים. הבעיה היא, שהיחסים בין המטבעות הינם פונקציה של משתנים כה רבים, חלקם בלתי ניתנים לחיזוי, עד שהברירה ביניהם הופכת לכמעט בלתי אפשרית גם עבור המומחה. במחקר שנעשה פעם כדי לוודא התאמות תחזיות של מכוני מחקר חשובים, הסתבר שהצלחתם היתה בשיעור של 51%. כזכור לך, ההצלחה במקרה של הטלת מטבע מקרית היא 50%...
ב. הצמדה להרכב דמוי סל יכולה לא פעם לבלום זעזועים, אך היא גם יכולה לבלום הצלחות... בכל מקרה של התחייבות עתידית, העדף כיסוי בהשקעה צמודה להתחייבות (עקרון: גב-אל-גב; טוב לא רק למטבע). בישראל יש נטיה של משקיעים להתמקד בדולר: אם משום הדולריזציה שבמשק, אם מתוך שטחיות, אם מתוך היות מכשירים דולריים זמינים וסחירים. שקול תמיד בקור רוח: אל תמהר לאמץ. ואל תמהר לפסול.
ג. אופציה להגנה מפיחות צריכה להיבחן בזוית כפולה: ההסתברות שיהא בה צורך למעשה וכן השפעת העלות שלה, המעלה את תחום החשיפה. אתה חושש מפיחות? זכור כי הפיחות הוא מול הסל וחשוב אם השקעה מדדית - ולא רק מט"חית - יכולה לתת את אותה ההגנה. אם כן - אל תחליף נכס מדדי בנכס מט"חי.
ה. זכור מה שכבר נאמר קודם: בחן האם ההשקעה הצפויה מציגה ברירות והאם יש ויתור בתשואה בגין הברירה? מה מידת הנזילות ומה עלות השבירה האפקטיבית של נכס סגור? האם התשואה היא קבועה או משתנה?

שיקולי השקעה במדד
א. לא מדובר בתכנית חסכון, זכור שאתה משקיע בצמודי מדד ולא במדד עצמו. קיימות אי התאמות, לפעמים גדולות, בתנודתיות של שני הגורמים על פני ציר הזמן.
ב. בחן את אופן ההצמדה. היא יכולה להיות על הקרן או הריבית או שתיהן. היא יכולה להיות מלאה, או חלקית (או לא קיימת). היא יכולה להתחיל מרגע ההנפקה או כחלוף זמן.
ג. זכור לברר מהו מדד הבסיס ומהו מדד הסיום של כל השקעה. בבואך להשוות הצמדה למט"ח מול הצמדה למדד זכור שאתה משווה משתנה על בסיס כמעט יומי למשתנה על בסיס חודשי. זכור שהמדד החזוי הוא חזוי.
ד. אל תשכח שקופות גמל מובילות אינן צמודות למדד אלא מושקעות באג"ח מדדיות, ואינן מושקעות רק במדדיות אלא מרביתן במדדיות. יש בהן מניות, נכסים לא פיננסיים, מרכיב שקלי, מרכיב הלוואות...
ה. אג"ח להמרה תציע מסלול לפדיון שתנאיו בדרך כלל נחותים משהו מאג"ח שהיא מדדית "סתם". בבחירת אג"ח כזו חייבים לבחון את איכות המניה המתאימה, ולא להיתפס רק לתשואת מסלול הפדיון.

שיקולי השקעה בפקדונות שקליים
א. האבחנה הבסיסית, מעבר לאיכות התשואה, היא היותה קבועה או ניידת. תשואה ניידת מחייבת הערכה של שני נעלמים: ראשית, כיצד ישתנה בסיס הייחוס (בדרך כלל ריבית הפריים) ושנית, מה יעשו המדד או המט"ח.
ב. יש לשים לב, בבחינת פקדונות מורכבים, לכל האלמנטים: רצפות, תקרות, משך הזמן שבו הן תקפות.
ג. בפקדונות המציעים ברירות, יש לבחון האם הברירה היא בין שני מסלולים ניידים, או שניים קבועים, או שאחד קבוע ואחד נייד. וחשוב לא פחות: מהו הוויתור הנדרש מאתנו בתמורה לזכות להנות מן הברירה.
ד. בפקדונות לטווחים ארוכים - מהו מרווח הזמן בין נקודות החידוש האופציונליות. במלים אחרות: מהי רמת הנזילות למעשה.
ה. צריך לזכור תמיד שהמק"מ (מילווה ממשלתי קצר מועד) הוא, פורמלית, ני"ע. למעשה הוא בן משפחה קרוב של הפקדונות השקליים ובר השוואה מיידי אתם. בחישוב תשואת המק"מ אסור לשכוח לשקלל את חלקן היחסי של העלויות (רכישה ודמי שמירה).