השקעה במניות נחשבת לבעלת סיכון גבוה ביחס למכשירי השקעות אחרים כמו אגרות חוב או פק"מים. כאשר אנו מדברים על סיכון בהשקעות בורסה הכוונה לרמת התנודתיות של המכשיר הפיננסי. את הקריטריונים והשיקולים להשקעות מניות ניתן לחלק לשלושה תחומים עיקריים: גורמי בורסה, גורמים כלכליים וגורמים ספקולטיביים.

גורמי בורסה
הקריטריונים והשיקולים המפורטים להלן קשורים לפעילות המניה בבורסה ויש להם השלכות לכדאיות ההשקעה במניות מתוך הסתכלות על הפעילות בבורסה, לפעמים ללא כל קשר לפעילות החברה עצמה:

א. שווי שוק - שווי השוק של חברה מתקבל על ידי מכפלת הערך הנקוב של הון המניות המונפק בשער המניה בבורסה. שווי השוק מבטא למעשה את שווי החברה לפי ערך מניותיה בבורסה. ניתן לומר גם כי שווי השוק מבטא את ערך החברה בעיני הציבור.
כקריטריון להערכת מניה כדאי להשוות את ערך השוק של החברה לערך הכלכלי שלה על פי הדוחו"ת הכספיים. כאשר שווי השוק גבוה מהשווי הכלכלי אומרים בסלנג הבורסאי כי החברה "מנופחת". מצב של חברה "מנופחת" מחייב שיקול דעת, יכול להיות שזה משקף מצב שבו מניות החברה גבוהות מידי ולא כדאי להשקיע בחברה זו, מצד שני יכול להיות שיש לנו אינדיקציה על אפשרות לגידול עתידי משמעותי בריווחי החברה ואז המצב הוא הגיוני ואינו מחייב יציאה מהמניה או הימנעות מלהשקיע בה.

ב. מידת הסחירות של המניה - לסחירות של המניות בבורסה יש חשיבות רבה, הרבה יותר מכפי שהינך סבור. מידת הסחירות של מניה מושפעת מכמות המניות הרשומה למסחר בבורסה. נתון זה מפורט בדו"חות הכספיים של החברה. ככל שהכמות הרשומה למסחר קטנה יותר, הסיכוי למסחר תקין במניה קטן יותר. בנוסף לכך יש לבדוק מהו חלקו של הון המניות הפעיל במסחר, יתכן שהכמות הרשומה למסחר היא גדולה אבל מרבית המניות מוחזקות בידי אנשים שאינם פעילים במסחר, כך שלמעשה רק חלק קטן מן המניות הרשומות אכן משתתפות במסחר וממילא גם במניה זו הסחירות תהיה נמוכה.
הנה כמה קריטריונים אשר יעזרו לך לזהות את מידת הסחירות של מניה בבורסה:

מחזור העסקאות בבורסה - ככל שהמחזורים במניה נמוכים יותר הדבר מצביע על סחירות נמוכה.
השינוי המתרחש במניה ביחס להיקף עודף הביקוש או ההיצע - ככל שהשינוי בשער המניה יהיה גדול יותר לגבי היקף נתון של ביקוש או היצע, מראה הדבר על סחירות נמוכה יותר.

ימים חריגים - ככל שהפעילות במניה מלווה בימי מסחר רבים יותר שבהם לא התקיים מסחר תקין (קונים בלבד, מוכרים בלבד, ביצוע חלקי או מסחר פעם בשבוע בלבד), הדבר מורה על סחירות נמוכה יותר של המניה.
בדרך כלל, זירת המסחר מעידה על מידת הסחירות במניה. הסחירות הגבוהה ביותר מצויה בזירת המשתנים והנמוכה ביותר בכר"מ - רשימה מקבילה. יחד עם זאת ישנם גם יוצאים מן הכלל.
יצירת ביקוש / היצע למניה ללא קשר למידת הסחירות שלה (פקודות חריגות), עלולה לגרום לתנודות חריפות בשער המניה או לחילופין לדחיית הפקודה ע"י הבורסה ולאי הגשתה כלל למסחר. רצוי תמיד להגדיר מראש רמת מחיר רצויה (לקנייה / מכירה) כלומר, להגביל את הפקודה בלימיט, בעיקר בני"ע בעלי סחירות בינונית-נמוכה.
לסיכום ענין הסחירות: יש חשיבות לבדיקת הסחירות של המניה במסגרת השיקולים אם לרכוש אותה או לא, ככל שהמניה סחירה פחות, היכולת לרכוש אותה כיום ולמכור אותה בעתיד במחירי השוק הינה מוגבלת יותר.

ד. היקף המחזורים - היקף המחזורים במניה מסוימת יכול לתת לנו גם הוא רמזים מסוימים. אם אנו יודעים שיש מחזור ממוצע במניה מסוימת ופתאום יש היצע גדול שנקלט כולו ללא ירידה או בירידה קטנה, זה מענין. זה יכול להוות סימן שמישהו מגלה ענין בנייר ואוסף סחורה, כדאי לעקוב ואולי להיכנס לשוק. בכלל, מחזורים גדולים במניה ללא ירידת שער זה בדרך כלל סימן טוב למניה.

ה. התנהגות בעלי ענין - בעלי ענין בחברה מוגדרים כאותם בעלי מניות המחזיקים ביותר מ5%- מהון המניות של החברה, או שברשותם מניות המקנות להם שליטה בחברה, וכן עובדים בכירים בחברה.
לפעילותם של בעלי ענין בחברה יש לגבינו חשיבות רבה מפני שהם מכירים את החברה מקרוב ויודעים על ארועים בחברה העשויים או עלולים להשפיע על ערך מניותיה. בדרך כלל כאשר מחיר המניה יורד לרמה נמוכה, בעלי ענין בחברה מגדילים את אחזקותיהם בחברה, זאת מתוך הכרותם את ערך החברה. כאשר השערים עולים מעבר לרמה מסוימת שהיא מעבר לשווי המניה כמוערך על ידם, בעלי הענין מצמצמים את אחזקותיהם בחברה. לפיכך פעילות בעלי הענין בחברה מהווה רמז עבורנו לגבי כדאיות ההשקעה באותה חברה ברמת השערים הקיימת. שוב, אמרנו רמז, לא תורה מסיני. ידוע המקרה שארע לפני שנים אחדות כאשר בעל ענין בחברה מסויימת מכר חבילת מניות ובעקבות פעולה זו החל גל מכירות אשר הוריד את רמת המחירים של אותה מניה, מאוחר יותר התברר כי סיבת המכירה של אותו בעל ענין היתה צורך לגייס מזומנים לצורך מימון חתונת ביתו וללא שום קשר למצבה של החברה.
בכל אופן, בדרך כלל אם יש תכונה בנייר מסויים תוך קניה של בעל ענין ומחזורים גדולים, זה מענין ומהווה סימן טוב לגבי כניסה לאותו נייר.

ו. עסקאות מחוץ לבורסה - לפעמים מתבצעות עיסקאות של קניה ומכירת מניות באופן ישיר בין צדדים שלא במסגרת הבורסה. בדרך כלל המדובר בעיסקאות בסכומים גדולים ובכמות מניות גדולה. שער העיסקה יכול להיות שווה או שונה משער המניות בבורסה. עסקאות מחוץ לבורסה הן מענינות מפני שהן משקפות הערכת שני צדדים לגבי שווי המניות ללא קשר לשווי המניות בבורסה וזה נותן לנו אינדיקציה מסויימת לגבי אותן מניות.
גם אם הנייר נמכר בעיסקה מחוץ לבורסה במחיר נמוך מעט מן המחיר בבורסה זה עדיין סימן חיובי, זה אומר שמישהוא החליט להשקיע בנייר, אם המניות נמכרו במחיר גבוה ממחירן בבורסה זה בטח סימן טוב.

ז. פעילות של גורמים חיצוניים גדולים - כאשר אנו שומעים כי קרן נאמנות מסויימת או קופת גמל או ברוקר גדול נכנסים למניה מסויימת, זה מענין. משתי סיבות: ראשית בידי הגופים הגדולים יש כלים טובים יותר לבחינת כדאיות הרכישה של נייר ערך מסוים, ומה שטוב לגוף גדול ורציני כמו קרן נאמנות, אולי טוב גם בשבילי. אמרנו אולי, שוב, בשוק ההון שום דבר אינו וודאי וכדאי בכל מקרה להפעיל שיקול דעת. סיבה שניה, כאשר גוף גדול מחזיק בנייר ערך מסוים יש לו אינטרס ויכולת לתמוך באותו נייר במקרה של היצעים. אנו אומרים שלנייר הזה יש "גב".
מצד שני כדאי לקחת לתשומת ליבנו כי כאשר גוף חיצוני נכנס "חזק" למניה מסוימת זה עשוי לגרום למיתון מסוים בפעילות אותה מניה, תהיה נטיה לפחות ירידות אבל גם העליות יהיו מתונות יותר. מדוע? כי גופים גדולים אוהבים יציבות במניות המוחזקות על ידם והשאיפה שלהם תהיה למנוע תנודות קיצוניות ולהביא לעליה מתונה ורציפה בנייר.

ז. השפעת זירת המסחר בה נסחרת המניה - זירות המסחר הפכו לגורם רב משמעות. המניות, מבחינת איכותן, סחירותן ומשמעות החברות שהן מייצגות, מחולקות בבורסה לכמה קבוצות בסיסיות: מניות המשתנים, הנסחרות בשתי שיטות מסחר הבאות אחת לאחר השניה (כר"מ ומשתנים), מניות המשתנים מייצגות את שמנה וסלתה של הכלכלה הישראלית בבורסה. קבוצת משנה עילית של מניות המשתנים הן מניות המעו"ף. מניות הכר"מ מהוות את קבוצת האיכות השניה. מניות הרשימה המקבילה מייצגות את החברות היותר קטנות והפחות ותיקות. טכנית, אגב, ישנן מניות רשימה מקבילה הנסחרות במשתנים. משקיעים רבים מייחסים חשיבות רבה לאופן המסחר בבואם לבחור מניה, כאשר מניות המשתנים נתפסות כסולידיות יותר, יחסית.

ח. מניות מסוגים שונים באותו נייר - לא פעם ישנן מניות משני סוגים: למשל 1 ש"ח ו5- ש"ח. אלו הם שרידים ההולכים ונעלמים, מתוך מגמה שקיימת כיום להנפיק למסחר סוג אחיד של מניות בכל חברה נסחרת. להלכה, כשיש זכויות הצבעה שוות צריך להיות כוחן של חמש מניות בנות 1 שקל שווה לזה של מניה אחת בת 5 שקל, ויחס המחירים צריך להיגזר בהתאם. חריגה מיחס זה צריכה להצדיק מכירה או רכישה. ואולם בבורסה הישראלית אין תיאוריה זו מקבלת בדרך כלל ביטוי מעשי.

ט. מניות שיש להן גם אופציות או אג"ח להמרה - למניות רבות יש גם אופציות או שטרי הון/אג"ח להמרה. (הסברים מפורטים לגבי אג"ח להמרה ואופציות ראה בפרקים הבאים). האופציה, שאת ייחודיה המתמטיים לא נפרט כאן, נחשבת לספקולטיבית יותר מהמניה, מאחר שגלום בה נעלם אחד נוסף (לא רק השינוי הצפוי בשער המניה, אלא גם המחיר האמיתי של ההון, אותו אנו מניחים). אם מדובר בספקולציה וישנה אמונה במניה, כדאי לשקול ברצינות את רכישת האופציה בתנאי שהפרמטרים המתמטיים הקשורים נראים לנו סבירים, ובחנו אותם ע"י הנחות היסוד המקובלות. זהירות! בד"כ אופציה סחירה הרבה פחות מהמניה, ועוד זהירות! יש אופציות הפוקעות ללא תמורה.

י. ארביטרז' במניות הנסחרות במקביל בארץ ובחו"ל - בנפרד מהמניות הישראליות הנסחרות רק בחו"ל, קיימות מניות הנסחרות גם בארץ וגם בחו"ל. קיימת אפשרות לארביטרז', כלומר העברת מניות משוק לשוק, אבל יש לבחון בקפידה את היחס שבין המניות כאן ושם את העלות ואת הפרשי המחיר בטרם ניגשים לפעולה כזו.

גורמים כלכליים
שיקולים הקשורים לגורמים הכלכליים הם השיקולים החשובים ביותר בהם עלינו להתחשב כאשר אנו מקבלים החלטות לגבי השקעות בורסה. את הגורמים הכלכליים ניתן לחלק לשני תחומים עיקריים. ישנם הגורמים המאקרו כלכליים, אלה הקשורים למדיניות הממשלה ולמצב הכלכלי הכללי השורר במשק. התחום השני הוא התחום המיקרו כלכלי כלומר, גורמים המתייחסים ספציפית למצבה ופעילותה של החברה שבה אנחנו מתעניינים.

גורמים מאקרו כלכליים
בתחום זה כדאי להתחשב בעיקר בשני גורמים, מדיניות הממשלה והמצב בענף בו פועלת החברה.

מדיניות הממשלה - להחלטות ולכיווני המדיניות של הממשלה יש השפעה משמעותית על המתרחש בשוק ההון. דוגמא קיצונית הינה הדיבורים על מיסוי הבורסה, כל אימת שאישיות ציבורית מתבטאת לגבי אפשרות הטלת מיסוי על הבורסה, הדבר גורם לזעזועים בשוק. אבל ההשפעה היא גם בתחומים שאינם קשורים ישירות לבורסה, לדוגמה מדיניות שער החליפין: פיחות בשקל משפיע לטובה על מניותיהן של חברות יצוא עקב הציפיות לגידול בריווחיות. דוגמה נוספת: הגדלת תקציב המדינה בתחום מסוים תשפיע על חברות באותו תחום, למשל הגדלת תקציב המדינה המופנה לתשתית יבטא סיכוי להגדלת ריווחיות לחברות הפעילות בתחום התשתית כגון, חברות בניה, חברות העוסקות בעבודות כבישים וכו'.
מדיניות השכר והמחירים של הממשלה משפיעה גם היא על המתרחש בבורסה. שחיקת השכר הריאלי יכול להביא להקטנת הוצאות השכר של חברות רבות וממילא גם להגדלת הריווחיות (זה היה המצב ששרר במחצית השניה של שנת 1985). לעומת זאת מדיניות של פיקוח על המחירים עלולה להביא לירידת הריווחיות בחברות שמוצריהן נתונים לפיקוח.

הענף בו פועלת החברה - למצב השורר בתחום העיסקי בו פועלת החברה השפעה רבה על מצב החברה וממילא על שווי מניותיה בבורסה. לדוגמא: אם צפוי מיתון בענף הבניה אנו צופים לירידה בריווחיות חברות הבניה וממילא גם לירידת שווי מניותיהם בבורסה. מנגד אם יש תחזית לגידול משמעותי בתיירות לישראל בשנה הבאה הדבר ישפיע לטובה על החברות הפעילות בתחום זה כגון: מלונות, השכרת רכב וכו'.
הענף בו פועלת החברה נותן גם אינדיקציה לגבי רמת הסיכון הכרוך בהשקעה בניירות הערך שלה. לדוגמא: תחום הנפט נחשב לענף ספקולטיבי, הצלחת החברה תלויה בסיכוי למצוא נפט. ענף המזון לעומת זאת נחשב לענף יציב ובעל סיכון נמוך יותר שכן הביקוש למזון הוא יציב ואין סיכוי שיהיו בו תנודות משמעותיות מאד.
עם זאת אין לגזור תמיד גזירה שווה לגבי כל החברות הפעילות בענף מסוים, יש לבחון תמיד גם כל חברה לגופה. מצד שני במקרה של קשיים בענף מסוים יש לבחון היטב גם את החברות היציבות והחזקות באותו ענף. למשל, אם ענף הביטוח בקשיים, יש לבחון במשנה זהירות גם את החברות הנחשבות ליותר טובות בתוכו. אם לענף המחשבים צפויה פריחה, כדאי לסקור בענין את כלל חברות המחשבים הנסחרות בבורסה (תוך תשומת לב לחלוקות משנה: יתכן, למשל, שיווצר הבדל איכות עקרוני בין אלו המספקות תוכנה לבין אלו המספקות חומרה). יש לבחון גם ענפים קשורים, כגון: נדל"ן ובנקים למשכנתאות.

גורמים מיקרו כלכליים
א. הדוחו"ת הכספיים של החברה
המידע הבדוק והמהימן ביותר לגבי מצבה של החברה מצוי בדו"חות הכספיים שהיא מגישה. כל חברה הנסחרת בבורסה חייבת לפרסם בכל שנה את הדו"חות הכספיים שלה, ודו"חות אלה פתוחים לעיון הציבור. הדו"חות הכספיים כוללים את המאזן ואת דו"ח הרווח וההפסד וכן דו"חות נוספים. כדי לנתח בצורה טובה דו"חות כספיים של חברה ולהסיק מהם מסקנות מדויקות צריך להיות איש מקצוע בתחום. אולם בעקבות פרסום דו"חות כספיים של חברות בורסאיות מתפרסמים בדרך כלל בעיתונות הכלכלית ניתוחים של הדו"חות האלה ואנו יכולים להיעזר בניתוחים אלה כדי לקבוע עמדתנו לגבי קניה או מכירה של מניות הקשורות באותן חברות. החברות מפרסמות גם דו"חות רבעוניים כך שאיננו צריכים לחכות עד סוף השנה כדי לקבל אינדיקציה לגבי מצבה של החברה.
המשקיעים המתוחכמים אינם מחכים לפרסום הדו"חות הכספיים של חברה כדי להגיע להחלטת השקעה, "החוכמה" היא לנסות לחזות מראש מה תהיה תמונת הרווח הצפויה של החברה ולפעול על פי התחזית, במידה והתחזית שלנו התממשה והחברה שאת מניותיה אנו מחזיקים פרסמה דו"חות טובים ובעקבות זאת מניותיה עלו, זה הזמן למכור אולי את המניות ולממש את הרווח שהישגנו.

ב. רווח למניה ותשואה על ההון
דו"ח הרווח וההפסד מציג לנו את נתון הרווח של החברה ואולם נתון הרווח לכשעצמו אינו מהווה אינדיקטור טוב לגבי ביצועי החברה. לשם כך ישנו הנתון של "רווח למניה" והוא מתקבל מחלוקת סך הרווח במספר המניות. נתון זה מתפרסם על ידי החברה יחד עם הדו"חות הכספיים. אבל גם הרווח למניה אינו יכול לשמש אינדיקציה מספקת לכדאיות ההשקעה בחברה. פרט למניות יש בחברה הון נוסף בצורת רווחים שלא חולקו, קרנות ועתודות, אותנו מעניין הנתון של הרווח ביחס לכל הון החברה, נתון זה נקרא "תשואה על ההון". זה משקף את יעילות החברה כלומר באיזו מידה ההון שהושקע בחברה הניב רווחים טובים (ביחס לאפשרויות השקעה אחרות). התשואה על ההון מהווה אינדיקטור טוב לבחינת ביצועי החברה והשוואתם לביצועי חברות אחרות.

ג. מכפיל הרווח
מכפיל הרווח או "המכפיל" מתקבל מחלוקת שער המניה בשיעור הרווח למניה. משמעות המכפיל הינה תקופת הזמן שבה המשקיעים יחזירו לעצמם את השקעתם במניה (בהנחה שריווחיות החברה תישמר בשיעורה הנוכחי).
מרבית המשקיעים המתוחכמים אינם רואים חשיבות רבה למכפיל כמשפיע על החלטות השקעה, הסיבה העיקרית הינה שהמכפיל מבוסס על שער המניה בהווה ועל הרווח בעבר ואין בו כל אינדיקציה לגבי שינויים בריווחיות החברה בעתיד. אין גם כל משמעות למכפיל בחברה מפסידה.
החשיבות העיקרית של המכפיל הינה בהשוואה בין חברות שונות, גם כך להשוואה יהיה ערך כלשהו רק אם היא תתבצע בין חברות הפעילות באותו תחום וכאשר הוא מחושב במטבע יציב, ואכן כיום המכפילים המתפרסמים הינם מכפילים דולריים.

ד. תחזית רווח
לפעמים חשוב ההווה, כמו בחברה שכבר קיימת מספר שנים ועיקר הדגש בה על מכירות קבועות ולא על פיתוח, בחברה כזו אנו יכולים לבנות את תחזית הרווח על בסיס הרווחיות הנוכחית.
במקרה אחר חשוב העתיד: חברה שהראתה רווח בינוני, אך יש לה חוזי מכירות עתידיים ממושכים הנראים בטוחים והממצים את פוטנציאל הייצור של החברה - כדאי לשקול ברצינות את רכישת מניותיה לטווח מתמשך.
בעיתונות הכלכלית מתפרסמים תחזיות וניתוחים לגבי רווחיות עתידית של חברות, כדאי לעקוב אחר המתפרסם ולעשות שימוש במידע זה במסגרת החלטות ההשקעה שלנו.

ה. מדיניות חלוקת דיבידנד, מניות הטבה וזכויות
כפי שיוסבר בפרקים הבאים, בתיאוריה לא צריכה להיות לחלוקת מניות הטבה או זכויות שום השפעה על ערך המניות בבורסה. במציאות, במיוחד בשוק עולה, נוטים משקיעים מסוימים להטות חסד להתרחשויות צפויות כאלו. לכן אם אנו סבורים שחברה מסוימת עומדת לחלק מניות הטבה או זכויות כדאי לשקול כניסה לאותה מניה בתקווה לעליות שערים בעקבות חלוקת ההטבות. כדאי להכניס זאת למערכת השיקולים שלנו.

גורמים ספקולטיביים
מושגים שליליים שליוו פעם את השוק כגון "הרצת מניות" הולכים ונמוגים, ועם זאת יש להיות מודע להם. הרצת מניות הינה מהלך לא-חוקי, אבל אין להתעלם מהאפשרות שהוא קיים. הרצת מניות פירושה פעולות מלאכותיות לשינוי שערי מניות.
בשוק מסתובבות גם הרבה שמועות, מרבית השמועות מופצות על ידי בעלי ענין במטרה לגרום לפעילות רצויה להם במניות מסוימות. ככלל, מומלץ לא לפעול בכלל על פי שמועות אלא אם יש לנו אפשרות לוודא שהשמועה מבוססת (ובדרך כלל אין לנו אפשרות כזו). כאשר לא נזהרים ופועלים על פי שמועה בלתי מבוססת זה יכול להפיל אותנו יחד עם המניה (כמובן לאחר שאלה שהפיצו את השמועה כבר יצאו מן המניה ברווח).
תופעה נוספת היא בחינת תיק השקעות של גוף מוסדי, למשל קרן נאמנות - שפורסם רשמית ובגלוי. נקודה זאת זכתה לכיסוי בראשית הפרק, אולי נוסיף כאן שכאשר אנו מתבססים על פרסום לגבי האחזקות של קרן נאמנות מסוימת זה מתייחס לעבר, אין שום וודאות אם הקרן עדיין מחזיקה באותו נייר או לגבי כוונת מנהל התיק ביחס לעתיד המניות הללו.